יום שני, 18 במאי 2015

עו"ד דור שוורצמן כותב על שיקים חוזרים....

מה עושים עם שיק שחזר ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'

מזל טוב הוצאתם עסקה גדולה לפועל, ובגין העסקה קיבלתם שיק לפקודתכם, מרוצים ושמחים אתם הולכים לבנק מפקידים את השיק ובגינו אתם מספקים סחורה, אך אבוי כמה ימים לאחר הפקדת השיק ולאחר שהסחורה סופקה השיק חזר או בשפה המקצועית "חולל", פניתם לבעל השיק אך פתאום הוא לא מכיר אתכם, או  שעונה חכם מחר מחר או בקיצור עושה כל דבר העיקר להתחמק מהתשלום המגיעה לכם כדין, אז מה עושים במקרה שכזה.
 קודם כל מה זה שיק לפי פרופסור זוסמן  "שיק הוא שטר חליפין שהנמשך שלו זה הבנק. אמצעי תשלום זה רווח ביותר בארץ, והשימוש ההולך וגובר בכרטיסי האשראי אינו דוחק את השיק לקרן זווית. במו בארצות אחרות, השיק הוא המסמך הסחיר המוכר ביותר בארץ"
מעבר להגדרה שניתנה כאן מבחינה משפטית לשיק יש עוד כמה הגדרות משפטיות שהאדם הפשוט כלל לא מודע אליו, שיק  משמש גם כהתחייבות לביצוע עיסקה, הוא גם כתב תביעה, הוא גם פסק דין הוא שטר ביטחון הוא גם כסף מזומן וכו'.
עכשיו אחרי שסקרנו בקצרה מהו שיק נחזור לעניינו אז מה עושים.
 כאשר שיק מחולל ( שיק שחזר) בפניכם עומדים שני עילות תביעה עיקריות, התביעה השטרית כאשר בהליך זה כל שנדרש הינו הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל והעילה החוזית כאשר במקרה שכזה השיק משמש כראייה חוזית לביצוע עסקת היסוד,  אנו נעמוד כאן על היתרונות והחסרונות בין שני ההליכים, כאשר אין לשלול עילות נוספות שיכולות לצוץ בגין שיק שחולל כגון העילה הנזיקית, עשיית עושר שלא במשפט וכו'
הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל
על פניו הגשת השיק לביצוע להוצאה לפועל זוהי הדרך הקלה והטריוויאלית, היא אינה דורשת הרבה עבודה, ואם תוגש התנגדות לביצוע השיק הסיכויים בדרך כלל נוטים בבירור לטובת מחזיק השיק, השיק עצמו משמש ככתב התביעה כחלק מהכובעים הרבים ששיק יכול לענוד.
אך החיסרון הגדול בדרך פעולה שכזה הינו שהינכם מוגבלים לסכום השיק, עם השיק הוא על 1000 ₪ אז גם התביעה תהיה על 1000 ₪ כמובן שבתוספת ריבית  והצמדה כחוק ואז התביעה לא תגלם נזקים נוספים שיכול להיות שנגרמו לכם כתוצאה מחילול השיק
הגשת תביעה רגילה
אם החיסרון הגדול בהגשת שיק לביצוע להוצל"פ הוא הגבלת סכום התביעה, אז הרי שבהגשת התביעה אתם לא מוגבלים לסכום השיק, מהטעם שבהגשת תביעה רגילה אפשר ואף צריך להוסיף גם נזקים שנגרמו לכם בגין חילול השיק ובכך אתם בעצם מעלים את סכום התביעה, יתרה מכך במצב מסוים אפשר יהיה אפילו להגיש את התביעה כתביעה על סכום קצוב וכך ההליך יהיה אפילו יותר אגרסיבי.
אך החיסרון כאן שהנטל להוכיח את הנזקים שנגרמו לכם ואת גובהם יהיה מוטל בדרך כלל עליכם כתובעים בהליך, והרבה פעמים מדובר בנטל שאינו פשוט כלל וכלל.
כמובן שישנם גם אופציות ביניים רבות ומרובות, וכל מקרה צריך לבחון לגופו ע"י  עורך דין מיומן אשר מתמחה בתחום, ויוכל לבדוק ולתת את ההמלצה הנכונה לכם, כך שתמקסמו את הרווחים והסיכון יהיה כמה שיותר נמוך.
הכותב הינו עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות', משרד נועם קוריס ושות' עוסק בגביית שיקים חוזרים ובניהול תיקי הוצאה לפועל.

מאמרים מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עמוד הפייסבוק של משרד נועם קוריס

יום ראשון, 17 במאי 2015

עו"ד איתי רזניק כותב על דוגמניות נועזות בפייסבוק...

ספאם ודוגמניות ברשת הפייסבוק

דוגמנית הספאם בעידן אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק/
עורך דין איתי רזניק, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

מי לא קיבל במהלך חיו הקצרים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, הצעת חברות שאי אפשר לסרב לה?
דוגמנית מקסימה, עלמת חן תמימה שולחת אלי בקשת חברות לגיטימית.. והרי לא סתם השקעתי בתמונת פרופיל אטרקטיבית, או אולי עסקינן ברובד נוסף של עולם הפרסום, קרי, וירוס פרסומי במעטפת עלמת חן שבסך הכול מעוניינת להוציא ממני כמה לירות בדרך עקיפה וחייכנית?
שמח וטוב לב אני מאשר את בחירת ליבי החדשה ומודה לה' שסוף סוף שפר עלי המזל הטוב..או שלא..לא עברה דקה ואני מקבל הודעה למייל הפרטי שלי מעלמתי הנחמדת אשר מזמינה אותי באופן אישי למסיבה שלטענתה אסור לי להחמיץ ובאדיבותה היא אף מאפשרת לי להזמין עוד חברים.
בעודי מוקסם מהאור שעולה מהזמנתה התמימה, אני מקבל עוד הצעת חברות והפעם מדוגמנית אף יותר מקסימה וכובשת שאם יש לה קמצוץ של אופי טוב אני סוגר איתה חופה וקידושין. אך למצער לאחר אישור מצידי להצעת החברות, הפלא ופלא אני מקבל עוד הזמנה לבר ידוע בעיר שמאפשר לי גם הפעם להזמין את כל החברה. אולי היא באמת רוצה להכיר את כל החברים שלי?
האם עצם הסכמתי התמימה להצעת חברות של פלוני או אלמוני, מאפשרת מבחינה חוקית לאותו אדם לשלוח לי מיילים הפותחים בפני ללא רצוני  או הסכמתי את כול מרכולתם הן באופן ישיר והן עקיף? הייתכן שעסקינן במצג שווא של אנשים אשר מנצלים פלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכים כלכליים אישיים תוך מעטפת  שקרית של רצון לחיבור חברתי ?

בואו נצלול לסעיף ס' 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008.

" הודעה אלקטרונית " – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
" מפרסם " – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו;
ס' 30 (א)(ב) - לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת;
המחוקק למעשה זורע באדמת החוק מבחנים חדשים והוראות ספציפיות לעניין "דואר זבל" במטרה להצמיח נורמות חברתיות תקינות המבדילות בין דואר חברתי לגיטימי לדואר פרסומי המצריך אישור ספציפי.
אם ניצוק לתבניות הסעיף הנ"ל את מקרה הדוגמנית החביבה נוכל לקבל תמונה ברורה האם עסקינן ב"דואר זבל" המזכה אותנו בזכות לתבוע בגין הפרה על החוק או שמה עסקינן במייל תמים .
ההזמנות לאירועים ולמסיבות הועברו ברשת האינטרנט אל הנמען והן ניתנות לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת, ההזמנות מכילות מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים ושתוכנו של הפרסום עשוי לקדם את מטרותיו או עסקיו של המפרסם, במקרה דנן לא ניתנה שום הסכמה מפורשת מראש של הנמען לעניין שיגור דבר הפרסומת, ההסכמה הבלעדית שניתנה על ידי הנמען היא לאשר לאותה פלונית להיות חברה בתוך רשת חברתית מתוך רצון לקשר אישי ולא עסקי.
ס' 30(א)(ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:  (א)  היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
כאשר אנו שוזרים למקרה דנן את הוראות סעיף ס' 30 ה (1) ניתן להבחין כי ההודעות אינן מלוות כלל במילה "פרסומת" בכותרת ההודעה,עובדה המעידה על הרצון להטעות ולנצל גולשים תמימים.
סוגיית היחצנים היא רק דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של המפרסמים להטעות את ציבור משתמשי הרשתות החברתיות, בכל מיני שיטות ציניות  הנגועות בחסרות תום לב, וזאת על מנת לקדם עסקים ולנפח כיסים.
תנסו ליצוק את המקרה שלכם לתבניות החוק ולראות האם גם אתם נפלתם למלכודת הספאם ואם כן אז דעו לכם שבית המשפט יכול לפסוק בגין כל הודעת ספאם שקבלתם עד 1000 ₪ פיצוי, קרי אם קבלתם לדוגמה 10 הודעות "דואר זבל" בית המשפט יכול לפסוק לטובתכם סכום של עד 10,000 ₪.  
אז בפעם הבאה שאתם מקבלים הצעת חברות "אטרקטיבית" נא לא לרוץ לרבנות ולסגור על חתונה, מקסימום במקרה הטוב אפשר לסגור על תביעה קטנה.

מאמרים מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עמוד הפייסבוק של משרד נועם קוריס

יום ראשון, 10 במאי 2015

טוב שם טוב משמן טוב - עו"ד נועה מאיר כותבת על חופש הביטוי ולשון הרע...

האם נתקלת בפרסום פוגעני שנכתב עליך בפייסבוק?
האם אתה מתלבט האם להגיש תביעת לשון הרע בשל הפרסום      הפוגעני? אם כן, המאמר הבא עשוי לעניין אותך.

לשון הרע ברשת החברתית פייסבוק מאת עו"ד נועה מאיר,  
משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

היום בעידן הפייסבוק, שבו כל דכפין יכול לשתף עם חברים, מכרים או זרים (לפי בחירתו) פרסומים ותמונות כאוות נפשו ורצונו וככל העולה על הגיגי ליבו, נוצר מצב בו נדמה כי "האצבע קלה על המקלדת", ופרסום כהגדרתו ומשמעותו המשפטית בחוק זה, אודות אדם מסוים ברשת הפייסבוק עשוייה לפגוע בו לעיתים אף באופן אנוש, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קרי, במקור פרנסתו של אדם שעשוי להגדע עקב פרסום מכפיש וידועה אמרת חז"ל: "טוב שם טוב משמן טוב" וכן כי הוצאת לשון הרע, במקורות היהודיים, הינה אסורה גם על פי ההלכה התלמודית, ללמדנו עד כמה חשוב השם הטוב והמוניטין של אדם וכמה משקל יש לשמו של אדם.

על כן, נשאלת השאלה מה גובר על מה: החופש להביע דעה או הזכות לשם טוב?


חופש הביטוי הינה זכות המאפשרת להביע דעה בכל אמצעי, לרבות: דיבור, כתיבה, יצירה, מוזיקה, וזאת מבלי שיוטלו על מביע הדעה סנקציות כל שהן.

חופש הביטוי הוזכר לראשונה בישראל בהכרזת העצמאות, שם נקבע, כי מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית  המושתת על "יסודות חuפש החירות" והבטחת חופש המצפון המהווים חלק מחופש הביטוי ומבססים אותה.
הנשיא בדימוס אהרון ברק, קבע כי ניתן לפרש את חופש הביטוי, כחלק מחוק כבוד האדם וחירותו לאור ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

ודוק, על פי דעת הרב בבית המשפט העליון, חופש הביטוי הינו נגזרת של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מכאן, שפגיעה בחופש הביטוי לא תהיה בנקל, ותתאפשר רק בכפוף לתנאי פסקת ההגבלה, אשר זו משוכה שיש לעבור.

חופש הביטוי זכה להגנה יתרה, ולא בכדי. לחופש הביטוי יש חשיבות גדולה מאין כמוה, בין אם תכליתה בירור גילוי האמת, מימוש הפוטנציאל העצמי של האדם, באמצעות הבעת דעותיו, חיזוק תחושת הערך העצמי והכבוד.

חשיבות דמוקרטית - מתן אפשרות לאזרחים להחליף דעות בינהם ולשכנע איש את רעהו בדעות הפוליטיות הנוגדות לעיתים מזומנות והחשיבות הלא מבוטלת המהווה לעיתים כשסתום לחץ.  אזרחים יכולים לפרוק את שעל ליבם ואף יכולים להביע עצמם במילים ולערוך ויכוחים מלומדים, במקום לנהוג באלימות, איש כלפי רעהו.

חופש הביטוי זכה להגנה, אם כי לא מוחלטת (יחסית) וזאת משום שכנגד ההגנה על חופש הביטוי יש לתת הגנה תוך עריכת איזון גם באשר לזכויות אחרות.

חופש הביטוי מול איסור לשון הרע
אל מול חופש הביטוי ניצב איתן האיסור בלשון הרע על אדם.  קיים מתח תמידי בין הזכות לחופש הביטוי מחד, ובין האיסור על אמירת לשון הרע מאידך.




לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") כדלהלן:
לשון הרע מהי
1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון מס' 5)  תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
                       בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;
                       (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007
                       "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

קרי, אדם הסבור, כי דבר הפרסום  עלול להשפילו בעיני הבריות ברבים או לעשותו לבוז או ללעג מצדם או שהפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו או לחילופין, שהפרסום עלול לפגוע במשרתו של אדם או במשלח ידו או כאשר פרסום העלול לבזות אותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

יש לציין כי כשלשון חוק מגדירה "אדם" לעניין חוק זה, הכוונה היא גם ללשון הרע כלפי תאגיד.
פרסום לעניין לשון הרע יכול להיות בעל פה או בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. תנאי נוסף לפרסום לשון הרע הוא: אם פרסום הלשון הרע הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; או אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

נסייג ונאמר כי, לא כל פרסום ייחשב כלשון הרע, ובטרם מסווגים פרסום כפוגע לפי חוק איסור לשון הרע, עלינו לבדוק האם הפרסום הוא חלק מהפרסומים המותרים (בסעיף 13 לחוק) או שמא עומדת למפרסם הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק) ו/או והגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק)            כאשר קיימות הגנות נוספות בחוק.

יש לציין, כי המבחן לכך שהיה בפרסום לשון הרע ו/או גרימת נזק הוא מבחן אובייקטיבי. לכן, תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע מפרסום כלשהו לא יהיה הקובע לעניין החלת לשון הרע אלא מבחן שנטבע בבית המשפט העליון, בהלכה הפסוקה והוא "האדם הסביר".

דברים יפים לעניין היחס בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב מפי המשנה לנשיאה כתוארה אז השופטת איילה פרוקצ'ה ברע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (לא פורסם, ניתן ביום 12.11.06):

"ערך חופש הביטוי והזכות לשם טוב הם ערכים המצויים באותו מיפלס במידרג זכויות האדם. האיזון ביניהם הוא איזון אופקי המניח, כנקודת מוצא, יחסיות ביניהם. בבחינת יחסיות זו ניתן משקל מיוחד לחופש הביטוי בשיח הציבורי, על שום חיוניותו להבטחת ההליכים הדמוקרטיים בחברה חופשית. עם זאת, גם בהקשר לשיח הציבורי ישנן מגבלות על הביטוי המפר את איסור לשון הרע, ונשמרת הגנה יחסית על כבודו של אדם שנפגע, גם מקום שהפגיעה מתרחשת בבמה הציבורית ומופנית כלפי איש המעורב בענייני הציבור."
(ההדגשות אינן במקור- נ.מ)

כבוד השופטת יעל קלוגמן מבית המשפט השלום בנתניה קבעה בנובמבר 2014, כי הטחה                   של הכפשות עובדתיות בקיר פייסבוק: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו, מהווה פרסום לשון הרע. השופטת קלוגמן מוסיפה, כי הנתבעת לא קיימה את אחת ההגנות הקבועות בחוק ומשכך "הסתכנה מרצון" בתביעת לשון הרע.

" כשמדובר בחילופים הדדיים של מילות גנאי, תוך כדי ויכוח (לרבות ויכוח שמתנהל במסגרת רשת חברתית באינטרנט), ותוך הטחת מילות גנאי או כינויים שהפכו שכיחים בחברה, נראה כי אין לראות מילות גנאי כאלה כבאות בגדר "לשון הרע" לעניין חוק לשון הרע; או לחלופין - ניתן לראותן בגדר "זוטי דברים" שאינם מקימים עילת תביעה. אולם לא כך הדבר, כשמדובר בהטחה של הכפשות עובדתיות: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו. "

וכן-

"די בהפצתו של הפרסום בין כל חברי הקבוצה בפייסבוק על מנת לקיים את יסוד הפרסום שנדרש לעוולת פרסום לשון הרע. קיומו של יסוד הפרסום אינו תלוי במציאות המקרית: האם בקרב קבוצה מסויימת של אנשים, מצוי אדם שמכיר  את המושמץ, אם לאו."

תא"מ (נת') 42103-12-10‏ ‏ אלכסנדר מילמן נ' טל פרז'ון

אם כן, על מנת לדעת מהן זכויותיך במידה שנפגעת מפרסום שלילי שנכתב עליך או על עסקך או במידה שנתבעת בגין פרסום שלילי שפרסמת, מומלץ לפנות לעורך דין המתמצא בתחום.

תמונה2.png

                                                                                    

יום חמישי, 7 במאי 2015

חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958*

חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958*
פרק ראשון: עיקרי ההתיישנות
הגדרות
1.    בחוק זה –
           "בית משפט" – כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;
           "תובענה" – הליך אזרחי לפני בית משפט;
           "מקרקעין" – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.
טענת התיישנות
2.    תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.
הזמן לטענת התיישנות
3.    אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.
תביעה שכנגד וקיזוז
4.    בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.
פרק שני: תקופת התיישנות
הזמן להתיישנות
5.    התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –
(1)   בשאינו מקרקעין – שבע שנים;
(2)   במקרקעין – חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה.
תחילת ההתיישנות
6.    תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
תרמית ואונאה
7.    היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או אונאה.
התיישנות שלא מדעת
8.    נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
הודאה בקיום זכות
9.    הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
           בסעיף זה, "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.
פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות
קטינות
10.   בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה-עשרה שנה.
ליקוי נפשי או שכלי
11.   בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.
יחסי אפוטרופסות
12.   בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.
נישואין
13.   בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.
שהות מחוץ לישראל
14.   בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
           בסעיף זה –
           "שטח מדינה" – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
           "בעל דין" – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.
תובענה שנדחתה
15.   הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.
תקופת ההתיישנות לאחר עיכוב
16.   נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11 – לא תסתיים התקופה לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.
סגירת בית משפט
17.   נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.
תסיבת הזכות אינה משפיעה
18.   לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.
תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות
18א.   (א)  בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
(1)   תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
(2)   התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
(3)   תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
           (ב)  בסעיף זה –
           "בן משפחה" –
(1)   הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
(2)   מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
(3)   אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
(4)   מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
           "אומן" – אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה והשירותים הציבוריים;
           "אחראי על קטין" –
(1)   מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(2)   מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד הפוגע בשל עבירה כאמור בסעיף 18ב שביצע בנפגע, והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור.
תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מין
18ב.   תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
(1)  עבירת התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על קטין" – כהגדרתו בסעיף 18א(ב);
(2)  עבירה לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב), 348(א), (ב), (ג1) או (ד), ו-351 לחוק העונשין, או לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו 21 שנים, לפי הענין.
פרק רביעי: הוראות שונות
תקופת התיישנות מוסכמת
19.   רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.
הזכות ליפרע משעבוד
20.   נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד.
התיישנות פסק דין
21.   פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.
תיקון חוק הקרקעות העותמני
22.   בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותומני תבוא במקום התקופה בהם תקופת חמש-עשרה שנה, ולגבי מקרקעין שנרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות הקנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – תקופת עשרים וחמש שנים, ואולם לגבי אדם שהחל בהחזקת מקרקעין לאחר יום כ"ד באדר א' תש"ג (1 במרס 1943), לא יבואו במנין חישוב התקופה חמש שנים המתחילות מיום תחילת חוק זה; ובמקום הטעמים החוקיים לעיכוב תקופת ההתיישנות האמורים בסעיף 20 לחוק האמור, יחולו הוראות חוק זה לחישוב תקופת ההתיישנות.
תיקון פקודת הקרקעות
23.   בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) –
(1)   הסעיפים 52 ו-53 – בטלים;
(2)   בסעיף 55, במקום איזכור סעיף 1663 של המג'לה, יבוא איזכור חוק זה.
תיקון פקודת  הנזיקין האזרחיים
24.   בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 –
(1)   סעיף 68, 68ב, 68ג, 68ד ו-71א – בטלים;
(2)   בסעיף 68א, ברישה, במקום המלים "לענין תקופת ההתיישנות" יבואו המלים "לענין תקופת ההתיישנות בתובענה על נזיקין אזרחיים", ובכל מקום באותו סעיף במקום המלה "תביעה" תבוא המלה "תובענה".
תיקון פקודת השטרות
25.   בפקודת השטרות, בסעיף 96, בסעיף קטן (א), במקום המלים "חמש שנים", יבואו המלים "שבע שנים" ובמקום המלים "שנה אחת" תבוא המלה "שנתיים".
ביטולים
26.   בטלים –
(1)   סעיפים 1660, 1662 עד 1672 ו-1674 למג'לה;
(2)   סעיפים 276 עד 282 לחוק הסחר הימי העותומני מיום 20 באוגוסט 1863;
(3)   סעיפים 65 ו-68 לחוק המסחרי העותומני משנת 1850;
(4)   סעיפים 143-147 לחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותומני מיום 11 במאי 1914;
(5)   סעיף 10 לחוק זכות יוצרים, 1911;
(6)   פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
(7)   סעיף 12(4) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות 1936;
(8)   סעיף 11 לחוק בנק הדואר, תשי"א-1951.
דינים שמורים
27.   אין חוק זה בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.
דין המדינה
28.   הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
הוראות מעבר
29.   (א)  תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
           (ב)  תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותומני.
           (ג)   תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
           (ד)  בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.
ביצוע ותקנות
30.   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה.
      יצחק בן-צבי               דוד בן-גוריון                 פנחס רוזן
         נשיא המדינה                      ראש הממשלה                      שר המשפטים